בנם של צמח ומיכל. נולד ביום ג' בתמוז תשס"ג (3.7.2003) בבית שמש. אח לאפרת, משה, תמר, רבקה, יוסף, יהודית, רחל, וטוביה יהודה.

גדל בבית שמש.

אברהם (אבי) היה בן לשושלת רבנים, ילד מיוחד וכישרוני, נעים הליכות ויפה נפש שאהב ללמוד, לשחק עם חברים ולבלות בחיק המשפחה.

למד בתלמוד תורה "מנוחה וקדושה" בבית שמש, ומשם עלה לישיבה הקטנה "אור אליעזר" בעיר. בהמשך עלה לישיבת חברון – "כנסת ישראל" בגבעת מרדכי בירושלים. בישיבה הצטיין ובלט כתלמיד חכם וכאיש ספר, והוגדר תלמיד מבריק שאהב את הבריות והיה אהוב על כל סביבתו.

היה נער בעל שאיפות, עלם חמודות, שרצה לכבוש יעדים ולהגיע רחוק. הוא לא חיפש כבוד או פרסום, ומניעיו נבעו מרצון כן לנתינה טהורה. נכון לתת ולסייע בכל מה שנדרש - הקשבה, תמיכה, עצה טובה ואף תמיכה כספית. הכול עשה בנועם ובחיוך שהיה נסוך תדיר על פניו.

רבותיו ובני משפחתו מעידים על אברהם כי היה בעל מידות תרומיות, ענווה, שמחת חיים עמוקה ויכולת לחבר בין אנשים ומגזרים. חברו יעקב סיפר שהיה "צעיר שאפתן, אהוב מאוד, בעל הרבה מעלות. מודע לעצמו, בעל טקט - ידע מה להגיד ומתי. יציב, עדין נפש, בעל חברים רבים מילדות, מהישיבה ומהצבא. ידע לנהל שיחות נפש, וחברים ראו בו מישהו שאפשר להתייעץ איתו. אדם שקול ומיושב בדעתו, שעשה את בחירותיו בחיים בשיקול דעת".

ביום 11.8.2024 התגייס לצה"ל לאחר שהשתתף במכינה קדם צבאית "גוונא", ולאחר גיבוש סיירות אותו עבר בהצלחה שובץ לסיירת הנח"ל. הוא עבר קורס חובשים בהצטיינות רבה ויועד לתפקיד חובש גדודי. בהמשך סיים קורס מפקדי כיתות - מ"כים - בהצטיינות, ובמסגרת הקורס לחם ברצועת עזה במלחמה שהחלה ב-7 באוקטובר 2023.

גם במסגרת הצבאית ניכרה אישיותו יוצאת הדופן. הוא השתלב, היה לוחם מצטיין והתקדם במסלול תובעני. אברהם הקפיד על שמירת קשר חם עם משפחתו והיה גאה במוצאו ובעברו, ובמיוחד בהיותו בוגר ישיבת חברון. כמו כן הוריו ובני משפחתו ליוו אותו בחום בכל המסלול הצבאי שעשה.

סמל אברהם צדוק נפל בעת שירותו ביום י"ח בתמוז תשפ"ה (14.7.2025). בן עשרים ושתיים בנופלו. הוא הובא למנוחות בבית העלמין בבית שמש. הותיר אחריו הורים ושמונה אחים ואחיות.

על מצבתו נחקקו מילים לפי אותיות שמו (תחילה וסוף): "אהב חוכמה ומוסר ללמוד ולקיים; בתורה חשק כל ימיו ובה עמל והגה; רדף אחריו השלום לחבר ולגשר; היטיב לכל אדם במאור פנים וחפץ לב; מידותיו התרומיות היו לסמל ודוגמא".

אחותו כתבה: "אתה היית תמיד טהור, זך, נקי, התורה שלמדת במשך שנים בכל המרץ המתיקות והתשוקה האירה לך את הפנים באור מיוחד ועידנה לך את המידות למידות תרומיות ושלמות של בן תורה אמיתי. היית כזה ונשארת כזה תמיד. השלט שאבא כתב לך 'אברימי, חיכינו לך, איזה כיף שבאת' מחכה לך עדיין בחדר שלך, שתבוא. הבית מחכה לך, רק תחזור הביתה".